הלכה חדשה: קבלן לא יכול לדחות מועד מסירה לזמן לא ידוע

הלכה חדשה: קבלן לא יכול לדחות מועד מסירה לזמן לא ידוע

מעבר לסוגיית מועד המסירה, הובהר, כי על הקבלן לשלם לרוכש את הפיצוי על האיחור מדי חודש בחודשו, ואסור לו להתנות אותו בתשלום התמורה. עו"ד יוסף משעל על פסק הדין העקרוני שניתן בתחילת השבוע, ומשליך על כל רוכשי הדירות בישראל.

הפרשה שבה עסק פסק הדין החשוב של השופטת דפנה ברק-ארז נגעה לזוג שרכש לפני כארבע שנים דירת בקריית אתא מחברת הבנייה "ספייס בניה ויזמות", וקיבל אותה באיחור.

הסתבכתם עם הקבלן?
עורך דין מקרקעין

בין הרוכשים לחברת הבנייה התגלעה מחלוקת לגבי מועד האיחור: בעוד שהרוכשים טענו כי מדובר בשבעה חודשים וחצי, טענה חברת הקבלן כי איחרה בשלושה חודשים וחצי ועל כן קיזזה ממחיר הדירה 23,000 שקל בלבד כפיצוי על האיחור.

באוקטובר 2014 פנו הרוכשים לבית המשפט לתביעות קטנות בקריות וביקשו לקבוע שהם זכאים לפיצוי נוסף של עוד 27,677 שקל.
חברת הבנייה טענה לעומת זאת, כי מאחר שהרוכשים ביקשו ממנה לערוך מספר שינויים בדירה, היא הייתה זכאית לדחות את מועד המסירה בשישים יום לפחות, כפי שהוסכם בחוזה המכר.

בית המשפט אמנם תמך בעמדת הרוכשים, אך היוצרות התהפכו במסגרת ערעור שהגישה חברת הבנייה לבית המשפט המחוזי בחיפה, והוכרע בקיץ האחרון. המחוזי קיבל את הטענה כי אפשר להסכים על מועד נדחה למסירת הדירה. על כן, תקופת האיחור קוצרה והפיצוי לרוכשים הופחת ב-12,000 שקל.

בני הזוג פנו לעזרת בית המשפט העליון. בבקשת רשות ערעור שהגישו הם טענו כי מדובר בסוגיה בעלת חשיבות ראשונה במעלה לנוכח מצבו של שוק הדיור וכוחם הבלתי-מרוסן של הקבלנים.

הרוכשים טענו כי סעיף 5א לחוק המכר (דירות) – העוסק בסוגיית הפיצוי בגין איחור במסירה – נועד להגן על ציבור רוכשי הדירות, ומשכך, הסעיף שחתמו עליו בלית ברירה, המאפשר לחברת הבנייה לאחר במסירה ללא הגבלת זמן בשל כל שינוי שמבקשים הרוכשים לבצע – מנוגד לתכלית החוק.
חברת הבנייה טענה כי יש היגיון בדחיית מועד המסירה במקרה שמתבקש שינוי בדירה, כיוון שכל שינוי כזה דורש ממנה היערכות ופעולות. לעמדתה, גישה השוללת אפשרות להסכים על מועד מסירה דחוי עלולה דווקא להאמיר את מחירי הדיור כיוון שעלויות הקבלנים יגולגלו על הרוכשים.

הגנה על הצד החלש

השופטת דפנה ברק ארז דחתה את העמדה הזו והבהירה כי סוגיית מועד המסירה היא עניין מהותי ביותר עבור רוכשי דירה, שמחכים לקורת גג, ודורשת הגנה ופיקוח על הצד החלש לעסקה. בדיוק לשם כך נחקק סעיף 5א לחוק המכר, שמנסה למנוע איחורים ולכל הפחות לחייב את הקבלן לפצות עבורם.

לפי השופטת, הסעיף אינו מונע מהצדדים לקבוע מועד חדש למסירה, אך הוא גם לא מאפשר לפטור את הקבלן מקביעת מועד חלופי מוגדר מראש.
האפשרות לדחות את מועד המסירה כל אימת שהרוכשים מבקשים לבצע בדירה שינויים למועד לא ידוע של "60 ימים לכל הפחות", כפי שהוסכם בחוזה, מותירה את מלוא השליטה על מועד המסירה בידי הקבלן, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם החוק.

מעבר לכך, הסעיף גם פוטר את המשיבה מתשלום פיצוי בהתאם לחוק – כלומר חודש בחודשו בחלוף חודשיים של איחור, ובמקום זאת מאפשר לה להתנות את הפיצוי בתשלום מלוא התמורה עבור הדירה וקבלת החזקה שכלל לא ידוע מתי תתרחש.
"ברי כי תוצאה זו אינה יכולה לעמוד", סיכמה השופטת את פסק הדין וקבעה כי חברת הבנייה תשלם לרוכשים עוד 12,000 שקל בתוספת ריבית והצמדה מספטמבר 2013. בנוסף חויבה החברה בהוצאות גבוהות ביחס לפיצוי – 20,000שקל.
Share by: